אחת הבעיות המשמעותיות בכל הנוגע לשמירה על איכות החיים של הפרט הינה היכולת לשמור על רמת החיים אליה התרגל במשך תקופת עבודתו גם לאחר פרישה מעבודה.

נהוג לכנות את היחס בין השכר נטו ערב הפרישה לבין השכר נטו לאחר הפרישה כשיעור תחלופה נטו. כך למשל מי שהתרגל לשכר נטו של 10,000 ₪ עד לפרישה והחל מפרישתו סך הקצבאות המשולמות לו לרבות קצבת ביטוח לאומי הינן 7,000 ₪ נטו, שיעור התחלופה נטו שלו הינו 70%.

כיצד אנו כבעלי מקצוע וכמסייעים לתכנון העתיד הכלכלי של הפרט יכולים לסייע על מנת להגדיל את עתודות הפרישה של הלקוחות שלנו?

השיח המרכזי ששגור בפיהם של הלקוחות נסוב בדרך כלל סביב דמי הניהול… נכון שלדמי הניהול תפקיד משמעותי בהשפעה על יתרת החסכון שנצבר ואולם במקביל לשיח הזה ישנם עוד מספר פרמטרים משמעותיים שמקסום שלהם  שרית גם את הגדלת עתודות הפרישה של הלקוחות שלנו ומקביל יגדיל את תזרים ההכנסה שלנו כסוכנים. 

להלן אציג מספר נקודות רלוונטיות לנושא:

1. הגדלת שיעור תגמול העובד  – לאחר תיקון 16, תגמולי העובד על פי החוק הינם בשיעור של 6%. מרבית החוסכים מסתפקים בהעברה של שיעור זה בלבד לחסכון הפנסיוני שלהם ואולם תקנות קופ"ג מאפשרות את הגדלת תגמולי העובד עד לשיעור של 7%. הגדלה כאמור מגדילה באופן מיידי את החסכון הפנסיוני של העובד כשבדרך כלל העובד גם מקבל החזר מס מיידי בתלוש השכר שלו בגין הגדלה כאמור.
2. ניוד הגדלת ההפקדות בהתאם לתיקון 16 – נזכיר כי בעת יישום תיקון 16 שקבע הגדלת תגמולי מעסיק ל 6.5% ותגמולי העובד ל 6% , לא אפשרו תקנות קופ"ג לעובד לבחור באיזה מוצר לבצע את ההגדלה וחייבו למעשה לבצע את ההגדלה באותה קופה/פוליסה אליה העובר רובד הבסיס של תגמולי עובד מעביד בשיעור של 5% כל אחד וזאת למעט חריגים כמו פוליסות קלאסיות או פוליסות  מבטיחות תשואה. לאחר יישום הוראות תיקון 16, תוקנו תקנות קופ"ג כך שניתנה לעובד זכות בחירה היכן להפקיד את הגדלת תגמולי העובד והמעביד מעל 5%, כלומר תקציב כולל של 2.5% המורכב מ 1.5% תגמולי מעסיק ו 1% תגמולי עובד. ישנם לא מעט מקרים בהם חסכון זה מועבר כיום לתוכניות ביטוח בתנאים חדשים שיתכן שלעובד קיימת כדאיות למעבר לתוכנית אחרת כמו קופת גמל או קרן פנסיה. ולעיתים להפך, מעבר מקרן פנסיה לתוכנית ביטוח. הנושא מחייב כמובן בדיקה מקצועית של סוכן הביטוח.
3. הגדלת חלק העובד בקרן השתלמות – רוב השכירים שזכאים לקרן השתלמות מעבירים 2.5% משכרם לקרן במקביל לחלק המעסיק שבדרך כלל עומד על שיעור של 7.5%.  רובם לא מודעים לכך שהם יכולים להגדיל את חלקם המועבר לקרן ההשתלמות ולהפקיד למשל שיעור של 10% חלק העובד. אומנם חסכון זה יוצא מהנטו ולא נהנה מטבת מס בשלב ההפקדה אבל לחסכון כאמור יתרונות רבים לעובד כגון השקעה כפויה ללא מעבר בחשבון העו"ש ( אצל רובנו מה שנכנס יוצא לצריכה….), ניצול הפטור ממס רווחי ההון בתקופת ההשקעה עד למשיכת הכספים, ניצול השקעה בנכסים לא סחירים, אפשרות יצירת נכס המאפשר קבלת הלוואה בתנאים משופרים ועוד.
4. הפקדות במעמד עצמאי – עם כניסתו של תיקון 3 לחוק השרותים הפיננסים לתוקף בשנת 2008 והפיכת ייעוד החסכון הפנסיוני למטרת קצבה בלבד , הפסיקו מרבית השכירים לבצע הפקדות במעמד עצמאי לקופות הגמל כפי שנהגו לעשות כשאלו היו למטרת חסכון הוני. האם נכון הדבר? נזכיר כי כל שכיר רשאי להפקיד לקופ"ג במעמד עצמאי ( קופת גמל/קרן פנסיה/ פוליסת ביטוח) בגין חלק משכרו לגביו אין מעסיקו מפקיד לתנאים סוציאליים  וליהנות בדרך כלל מהטבת מס של זיכוי וניכוי. הטבת המס כאמור הינה משמעותית מאוד ומהווה בעצם תשואה מיידית על ההשקעה. ככל שהפקדות אלו נעשות דרך תלוש השכר , ההטבה נעשית אוטמאטית לשכר העובד והוא אינו נדרש להגיש דוחות למס הכנסה על מנת לקבלה. מדובר ביצירת חסכון פנסיוני נוסף שבתכנון נכון ימשך כהיוון קצבה , כלומר כסכום חד פעמי פטור ממס! כמובן שישנן תקרות להפקדות מסוג זה ויש לבחון כל מקרה לגופו לעניין גובה ההפקדה וסוג ההטבה לניצול.

כל מה שרצית לדעת והתביישת לשאול – מסמך הנמקה

רקע

מסמך ההנמקה בגלגוליו השונים נולד מתוך מטרה לאפשר לבעלי הרישיון לקיים את הוראות סעיף 14 לחוק הייעוץ הפנסיוני המחייב להעביר ללקוח מסמך בכתב המפרט את הנימוקים להמלצות שנתן בעל הרישיון בדבר כדאיות החסכון הפנסיוני של הלקוח.

הידעת?

1. חובה להעביר העתק ממסמך ההנמקה ללקוח והלקוח אף מצהיר וחותם כי מסמך ההנמקה נמסר לו .
2. חובה לשמור העתק מכל מסמך הנמקה שנמסר ללקוח כולל תיעוד על המידע שהתקבל מהמסלקה הפנסיונית אודות הלקוח וזאת למשך 7 שנים לפחות ממועד מסירתו ללקוח
3. חובה להעביר לגוף המוסדי שאליו הומלץ לבצע ניוד או לפתוח תוכנית חדשה את מסמך ההנמקה תוך שבעה ימי עסקים ממועד חתימת הלקוח על המסמך
4. אסור להעביר לגוף המוסדי את השיקולים העיקריים שבעל הרישיון שקל טרם צירף את הלקוח למוצר החדש או נייד את כספי הלקוח אליו.
5. אסור להעביר לגוף המוסדי מידע הכולל פירוט הנוגע לצירוף הלקוח למוצרים אחרים או להעברת כספים שאינם רלוונטיים לאותו גוף מוסדי.
6. יש למלא את מסמך ההנמקה באופן ממוחשב ואם אין אפשרות והמסמך מולא ידנית, יש לוודא כי הוא ברור וקריא ועותק מודפס ממנו נשלח ללקוח בדואר תוך 14 ימי עסקים.
7. אין להשתמש במסמך ההנמקה במונחים כללים או גורפים כגון: "המוצר הכי טוב ללקוח".
8. אין לשנות את נוסח מסמך ההנמקה בספח א' ואת סדר הסעיפים.

איזה סוגים של מסמכי הנמקה קיימים ומתי אני נדרש להשתמש בכל אחד מהם?

קיימים 3 סוגי מסמכי הנמקה ללקוחת :

1. מסמך הנמקה מלא,
2. מסמך הנמקה ממוקד
3. סיכום שיחה.

בטבלה מטה ריכזנו את סוגי הפעולות המרכזיות בחיי בעל הרישיון ואת מסמך ההנמקה אותו נדרש להעביר ללקוח.

הידעת?

הלקוח רשאי לבקש מבעל הרישיון לערוך לו מסמך הנמקה מלא ובעל הרישיון מחוייב לעשות זאת גם במקרים בהם על פי החוזר ניתן לעשות מסמך הנמקה ממוקד או סיכום שיחה בלבד.

מה השתנה החל מה 01/07/2019?

בהוראות החוזר החדש, קבעה רשות שוק ההון הרחבות ופירוטים נוספים אותם חייב להציג בעל הרישיון ללקוחותיו בעת שיווק מוצר פנסיוני ביניהם:

1. חובת עריכת השוואה בין מוצרי הקצבה השונים (פנסיה מקיפה, פנסיה כללית, מנהלים, גמל) – נזכיר שלא חל בעת שיווק גמל להשקעה וקרן השתלמות.
2. נקבע כי ההשוואה תבוצע על בסיס פרמטרים אחידים המפורטים בטבלאות חלק א'  וחלק ב' במסמך ההנמקה והיא תכלול בין היתר התייחסות לתחזית החסכון הצפוי בגיל פרישה (כולל הנחת הפקדות רציפה עד גיל פרישה, ללא שינוי בשכר הריאלי) , תחזית קצבה צפויה על בסיס חלוקת יתרת החסכון במקדם קצבה הנגזר ממסלול הבטחת קצבה זהה בין המוצרים, עלויות דמי הניהול ודמי הביטוח ועוד.
3. במקרים בהם ניתנה הנחה בדמי הניהול מההפקדות או מהצבירה נדרש בעל הרישיון לפרט את תקופת ההנחה והאם ישנם תנאים שיכולים לגרום לסיומה טרם תום תקופת ההטבה.
4. בעל הרישיון נדרש לפרט האם סכום הכיסוי הביטוחי המוצע ללקוח הינו קבוע או סכום ביטוח יורד ובהתאם לצרף טבלה המתארת את השינויים הצפויים לאורך התקופה.
5. אם במסגרת הפגישה נמכר מוצר ביטוח שאינו מוצר פנסיוני, נדרש בעל הרישיון להבהיר ללקוח בכתב כי המוצר שנרכש אינו חלק מהליך השיווק הפנסיוני ואינו מהווה בשום צורה תנאי לביצוע העסקה.

איזו הקלה נתנה רשות שוק ההון עד 31/12/2019?

מסמך ההנמקה החדש קובע כי בעל הרישיון חייב לפרט את השיקולים המרכזיים ששקל לפני מתן המלצה ללקוח ולרשום אותם מתחת לכל המלצה שניתנה ללקוח. במסגרת זו מדגיש החוזר מספר שיקולים עיקריים שחובה על בעל הרישיון לפרט לגביהם (ולא באופן אוטומטי) כדלקמן:

1. האופן שבו התאים את סוג המוצר הפנסיוני מתוך כלל סוגי המוצרים הקיימים למאפיניו האישיים של הלקוח, למצבו הכספי ולצרכיו תוך התייחסות יתרונות וחסרונות המוצר המומלץ בהתחשב במאפייני וצרכי הלקוח
2. השיקולים בבחירת הגוף המנהל של סוג המוצר הפנסיוני המתאים ללקוח לרבות התייחסות לאופן ניהול התביעות , איכות השרות ואיכות התפעול שניתנת על ידי אותו גוף מוסדי. נדגיש כי בסעיף זה ישנם מדדים אוביקטיביים שמפרסם האוצר וישנם מדדים סובייקטיבים שמאפיינים את הפעילות האישית של בעל הרישיון מול הגוף המוסדי.
3. אם מחליפים מוצר ביטוח באחר יש לפרט את השינויים במאפייני הלקוח שיכולים להשפיע על קבלתו למוצר הביטוח החדש.
4. אם הלקוח מעוניין או בעל הרישיון המליץ לו לבצע משיכת כספים ממוצר פנסיוני , יש לפרט את ההשלכות של משיכת הכספים על החסכון הפנסיוני.
5. במקרה של ניוד כספים, יש לפרט יתרונות וחסרונות המוצר החדש או הגוף המוסדי החדש לעומת יתרונות וחסרונות של המוצר הקודם או הגוף המוסדי הקודם לפי העניין.

אז מה ההקלה שאפשרה רשות שוק ההון?

ב 28/05/2019 פרסמה רשות שוק ההון הבהרה המאפשרת לבעל הרישיון לעמוד בדרישות החוזר באמצעות מלל חופשי בשדות השיקולים העיקריים כפי שפורטו מעלה לא רק בהתאם לתבנית הקבועה בהוראות החוזר.

לסיכום

בימים אלו עולות גרסאות מותאמות למסמך ההנמקה של הסימולטורים השונים ואנו פועלים לבחון את עמידתם בהוראות חוזר זה. נדגיש כי כבר בשלב זה זיהינו מספר טעויות בסימולטורים מסויימים ואנו פועלים מול בתי התוכנה לתיקונם עבור כלל המשתמשים.

כך למשל בחלק מהסימולטורים עולה השוואה בין קופות גמל לקצבה בעת שיווק קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה דבר שאינו הגיוני ואינו נדרש על פי הוראות החוזר.

בחלק מהסימולטורים מקדם הקצבה בפרישה בהשוואה בין פוליסת מנהלים לקרן פנסיה אינו מחושב על פי אותו מסלול קצבה בניגוד להוראות החוזר ועוד.

במקביל, אנו פועלים מול רשות שוק ההון לעדכון הנחיות החוזר לעניין דמי הניהול הנגבים מהלקוח בעת הצגת תחזית הפרישה. החוזר קבע כי דמי הניהול יוצגו לתקופת ההטבה ולאחר מכן יועלו לדמי הניהול המרביים. אנו סבורים כי קביעה זו אינה משרתת את החסכון הפנסיוני ארוך הטווח ואף מייצרת עיוותים בהשוואה בין מוצרי קצבה שונים.

אנו מציעים כי בתום תקופת ההטבה יעודכנו דמי הניהול לדמי הניהול הממוצעים הנגבים מכלל הלקוחות הפעילים בסוג מוצר פנסיוני זהה או ההטבה שניתנה בפועל על פי הגבוה מביניהם _(בכל אחד מהפרמטרים של דמי ניהול מהפקדות ודמי ניהול מצבירה).

כמו כן אנו מציעים כי בכל מקום בו לא ידועה תקופת ההטבה של דמי הניהול בעת שיווק מוצר פנסיוני חדש הא תינתן לתקופה של 5 שנים שכן הוראות חוזר דמי הניהול מחייבות גופים מוסדיים למתן הטבה לתקופה מינימאלית זו.

בנימה אישית, אני מצטרף לקריאתו של עו"ד עדי בן אברהם, אשר קרא השבוע לרשות שוק ההון, להשהות את כניסת נספח ב' לתוקף וזאת בהמשך להקלה שניתנה על ידה לפני מספר שבועות, והכל במטרה שניתן יהיה לדון שוב באופן חישוב ההנמקה על פי העקרונות והנחיות שנקבעו, ולתקן את העיוותים אשר נוצרו והפרשנויות שאינן עולות בקנה אחד עם כוונת החוזר, והכל מתוך מטרה לשקף תמונת חסכון פנסיוני טובה וראויה לציבור החוסכים בישראל.

חוזר השרות הוא הזדמנות גדולה לסוכן הביטוח הפנסיוני לבחון מחדש את תיקי הלקוחות ולהציע טכניקות ומוצרים משלימים | ניהול מושכל, יעיל ומקצועי של תהליך זה עשוי לחזק את הקשר עם הלקוח ואת מעמד הסוכן 

אבי רוזנבאום

חוזר סוכנים ויועצים 2008-10-3 "שירות סוכנים ויועצים ללקוחות", בתוקף מיום 01/01/2019 קובע: "אחת לשנתיים לכל הפחות, ייזום בעל רישיון פניית שירות ללקוח לבירור מצבו ויתעד זאת בדרך הניתנת לאחזור".

בדרך כלל אנו, בעלי הרישיון הפנסיוני, מתייחסים לרגולציה כמכבידה. אכן, לרוב היא כך. ואולם, חוזר זה מאפשר לנו לנהל אל מול לקוחותינו תהליך שירות יזום הכולל עמידה בהוראות החוזר תוך מיצוי פוטנציאל השבחת התיק הפנסיוני, בהתאם למאפייני הלקוח ושימור ארוך טווח של הלקוח שלנו.

במסגרת עבודתי אני מלווה סוכני ביטוח בעבודתם השוטפת. לא פעם אני נתקל ברצון עז לחפש ולמצוא לקוחות חדשים, לעיתים בעלויות גבוהות מאוד. מנסיוני אני יודע לומר כי לחלק גדול מהסוכנים יש פוטנציאל הכנסה אדיר שאינו מנוצל. הוא נמצא דווקא אצל הלקוחות הקיימים שלהם וניהול נכון של תהליך השבחת תיק הסוכן עתיד לייצר לקוח מרוצה ונאמן וזאת תוך-כדי הגדלת הכנסות הסוכן.

דבר ידוע הוא כי אחת הבעיות המרכזיות בכל הנוגע לשמירה על איכות החיים של הפרט היא היכולת לשמור גם לאחר הפרישה מעבודה על רמת החיים שאליה התרגל במשך תקופת עבודתו.

נהוג לכנות את היחס בין השכר נטו ערב הפרישה לבין השכר נטו לאחר הפרישה כשיעור תחלופה נטו. כך, למשל, מי שהתרגל לשכר נטו של 10,000 שקלים עד לפרישה והחל מפרישתו סך הקצבאות המשולמות לו, לרבות קצבת ביטוח לאומי, הוא 7,000 שקלים נטו, שיעור התחלופה נטו שלו הינו 70%.

כיצד אנו, כבעלי מקצוע וכמסייעים לתכנון העתיד הכלכלי של הפרט, יכולים לפעול על מנת להגדיל את עתודות הפרישה של הלקוחות שלנו במסגרת החיסכון במוצרים הפנסיוניים?

ארחיב כאן בשני נושאים שמתכתבים היטב זה עם זה מתוך מגוון רחב של נושאים שנוגעים להשבת תיק הסוכן תוך יצירת ערך ללקוחותיו, והכל תוך עמידה בהוראות חוזר השרות והשיווק הפנסיוני.

תיקון 16 לחוק הגמל והגדלת שיעור תגמולי עובד

רקע

כזכור, בחודש יולי 2016 נכנס לתוקפו תיקון 16 לחוק הגמל. במסגרת צו ההרחבה הועלו  (בהדרגה) שיעור תגמולי המעסיק מ-5% ל-6.5% ושיעור תגמולי העובד מ-5% ל-6%, כלומר סה"כ תוספת של 2.5% לחסכון הפנסיוני.

על מנת לאפשר לציבור החוסכים ולחברות הביטוח לעמוד בהוראות התיקון באופן מידי, אפשרה רשות שוק ההון לחברות הביטוח לפתוח, ללא צורך בהסכמת המבוטח, פוליסה הפרשית לטובת קליטת תגמולי עובד ומעביד. מהלך זה היה רלוונטי בעיקרו לחוסכים בפוליסות שנפתחו עד ליוני 2001 ולהם מקדמי קצבה מובטחים וזאת מאחר שרוב חברות הביטוח ביקשו להימנע מהגדלת ההתחייבות בגין פוליסות אלו.

מרבית חברות הביטוח פתחו ללקוחותיכם פוליסות חדשות ללא מקדם קצבה מובטח (שהרי החל מינואר 2013 נאסר על שיווק פוליסות כאלה אלא למי שגילו 60 ואילך) ובדמי ניהול שבדרך כלל גבוהים מאלו שמוצעים כיום לחוסכים בפוליסות המנהלים החדשות.

הרשאה כאמור לפתיחה חד צדדית של פוליסות ללא הסכמה מפורשת של המבוטח נבעה בעיקרה מנוסח תקנה 19 (כללים לאישור וניהול קופת גמל) דאז, שחייבה את המבוטח לנהל את החסכון הפנסיוני שלו הנובע מתגמולי עובד ומעביד העולים על שיעור של 5% אצל אותו המבטח שבו מתנהל הרובד הבסיסי של ההפקדות בשיעור של 5% תגמולי עובד ומעביד כל אחד. במילים אחרות, במועד כניסתו של תיקון 16 לתוקף לא הייתה קיימת לחוסכים זכות הבחירה היכן לנהל את תוספת תגמולי המעביד והעובד מעל 5% אלא רק באותה חברת הביטוח שבה נוהל החסכון השוטף שלהם עד למועד זה. 

זכות הבחירה חזרה

והנה, כשנתיים לאחר מכן, בשנת 2018, תוקנה תקנה 19 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) ואפשרה את זכות הבחירה לעניין התוכנית שאליה מועברים תגמולי עובד ומעביד מעבר לשיעור של 5% כך שהחוסך רשאי להפקידם בכל תוכנית פנסיונית ולניידם בכל עת, כפוף כמובן לתקנות הניוד.

מהנתונים המוכרים לי, מרבית החוסכים המשיכו גם לאחר תיקון התקנה כאמור להפקיד במוצר הפנסיוני שנפתח להם באופן אוטומטי באותה חברה שבה מנוהל רובד החסכון הבסיסי שלהם. והנה ברגע, חלק יאמרו "מתחת לאף", נולדה בעבורנו הזדמנות לבחון מחדש בעבור לקוחותינו היכן נכון לנהל את החיסכון כאמור והכל במסגרת מתן השרות השוטף. 

ובמה דברים אמורים? 

כידוע, תקנות הניוד מאפשרות ניוד של קופות ביטוח אל קופות גמל או קרנות פנסיה ולהפך. לכל אחד מהמוצרים המוזכרים ישנם יתרונות וחסרונות לחוסך וברור כי יתכן שהמוצר הקיים שלו הוא הנכון ביותר עבורו. אבל, סביר להניח שלא מעט מלקוחותיכם ישמחו לשמוע שאפשר לפזר ולו במעט את ניהול הסיכונים בחסכון הפנסיוני ולפצל בין תוכניות פנסיוניות שונות ואף לפזר בין ניהול השקעות של גופים מוסדיים שונים ובדרך-כלל תוך שיפור דמי הניהול בחסכון הפנסיוני. 

רגע לפני שמחליטים לשנות ולנייד, זוהי הזדמנות נהדרת לשלב במשחק שחקן נוסף ולבחון גם את האפשרות להגדיל את תגמולי העובד לשיעור המרבי.

הגדלת שיעור תגמולי העובד

כאמור, שיעור תגמולי העובד לאור תיקון 16 הינו 6% ואולם תקנות קופות הגמל מאפשרות הגדלת השיעור עד ל-7%. האם זה נכון? האם כדאי? 

נזכיר כי תגמולי העובד מחושבים מההכנסה ברוטו שממנה משולמים התנאים הסוציאליים, אבל הם משולמים מהנטו של השכיר תוך קבלת החזר מס חלקי (זיכוי).

ברור לכולנו כי הגדלת שיעור ההפקדות לתוכנית הפנסיונית עתידה להגדיל בהתאמה ובאופן יחסי את הצבירה לגיל פרישה ומכאן את גובה הקצבה החודשית שלה יהיה זכאי החוסך, ואולם האם ההגדלה מאפשרת לעובד ליהנות מהטבת מס?

הטבת מס – זיכוי

הפקדת העובד נהנית מהטבת מס הנקראת זיכוי והיא עומדת על שיעור קבוע של 35%.

הטבת המס מוגבלת וזאת עד לתקרת ההכנסה המזכה לשכיר העומדת על 8,800 שקלים בחודש. כלומר, סך ההפקדה המרבית בגינה יכול העובד ליהנות מזיכוי הינה 8,800 שקלים X 7% = 616 שקלים לחודש.

סך הטבת המס המרבית הינה: 616 שקלים X 35% = 216 שקלים לחודש.

יובהר, כי אם העובד אינו משלם מס בפועל (בגלל נקודות זיכוי למשל), הטבת המס הופכת לחסרת משמעות כיוון שלא יוכל ליהנות ממנה.

אם כך, אנו מבינים כי הגדלת שיעור תגמולי העובד אצל חלק מהמבוטחים שלנו תאפשר את הגדלת עתודות הפרישה וצמצום פער שיעורי התחלופה נטו וזאת תוך קבלת הטבת מס מיידית! 

אבל מה עם אלו שכבר מפקידים לתגמולי עובד מעל 616 שקלים בחודש ומנצלים את מלוא הזיכוי? 

הטבת מס – סכומים פטורים = קצבה מוכרת

במסגרת הוראות תיקון 190 הוגדרה מחדש הקצבה המוכרת והתשלומים הפטורים. להלן נוסח הסעיף הרלוונטי לעניין תגמולי העובד: 

             "קצבה מוכרת" – חלק מקצבה המשולמת על ידי קופת גמל לקצבה שאינה קרן   

              ותיקה, הנובע מתשלומים פטורים;

             "תשלומים פטורים" – כל אחד מאלה:

 (ב)   על ידי העובד על חשבון מרכיב תגמולי העובד, העולים על השיעור המרבי להפקדה של מרכיב תגמולי העובד לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בשכר הממוצע במשק לחודש, לפי הנמוך;

כלומר, על פי נוסח הסעיף, תגמולי העובד שייחשבו לקצבה מוכרת הפטורה לחלוטין ממס הם אלו הנובעים מהפקדת תגמולי העובד מעל שיעור של 7% X השכר הממוצע במשק.

אליה וקוץ בה?

רק רגע, הרי ראינו קודם שהטבת המס המרבית לה זכאי העובד השכיר הינה בגין הפקדה בשיעור של 7% עד לתקרת ההכנסה המזכה העומדת על 8,800 שקלים ואילו הגדרת התשלומים הפטורים, שממנה נובעת הקצבה המוכרת בגין תגמולי העובד, הינה בגין הפקדה בשיעור של 7% העולה על השכר הממוצע במשק לחודש.

בהנחה שהשכר הממוצע במשק לחודש זהה לתקרת הכנסה מזכה – אין כל בעיה ואולם…  

השכר הממוצע במשק לחודש עומד על 10,273 שקלים! כלומר קיים פער שכר מובנה העומד בשנת המס 2019 על 1,473 שקלים לחודש בגינו הפקדת תגמולי עובד בשיעור של 7% מהווה כפל מס לכל דבר ועניין. 

המשמעות הכספית הנה כי סך חודשי של 103 שקלים מהפקדת העובד לתוכנית פנסיונית אינו נהנה מהטבת מס בשלב ההפקדה ולא נהנה מפטור ממס בשלב המשיכה.

אם כך, רק בגין הפקדת שיעור תגמולי עובד של 7% מעל שכר של 10,273 שקלים ייהנה העובד מהגדלת עתודות הפרישה שלו בפטור ממס, כלומר הקצבה הנובעת מתשלומים אלו תהיה קצבה מוכרת הפטורה ממס וכמובן יחולו עליה כללי היוון קצבה מוכרת למי שירצה לקבלם כסכום חד פעמי.

אם כך, נסכם את הטבות המס הנובעות לעובד שכיר מהפקדת תגמולי העובד:

א. תגמולי עובד עד סך חודשי של 616 שקלים נהנים מהטבת מס בשלב ההפקדה – זיכוי. במילים אחרות, הפקדת עובד בשיעור של 7% עד שכר של 8,800 שקלים נהנית מהטבת מס-זיכוי.

ב. תגמולי עובד מעל סך חודשי של 719 שקלים נהנים מהטבת מס בשלב משיכת הכספים – תשלומים פטורים = קצבה מוכרת, ובמילים אחרות, הפקדת עובד בשיעור של 7% משכר העולה על 10,272 שקלים הינה תשלומים פטורים = קצבה מוכרת.

ג. תגמולי עובד בסך 616 שקלים – 719 שקלים = 103 שקלים בחודש אינם נהנים מהטבת מס בכלל ואף מחויבים בכפל מס, ובמילים אחרות, הפקדת עובד בשיעור של 7% בין שכר של 8,801 שקלים ועד שכר של 10,271 שקלים מחויבת בכפל מס.

לסיכום

חוזר השרות מחייב את סוכן הביטוח הפנסיוני ליזום פניית שרות תוך בירור מצב לקוחותיו. חיוב זה מעניק הזדמנות גדולה לסוכן לבחון מחדש את תיקי לקוחותיו, להציע טכניקות ומוצרים משלימים לשיפור עתודות הפרישה של החוסכים תוך השבחת תיק הנכסים של הסוכנות. ניהול מושכל, יעיל ומקצועי של תהליך זה עשוי לתרום רבות לחיזוק הקשר עם הלקוח תוך חיזוק מעמד הסוכן. 

נזכיר כי בבואנו לבצע פעולות ניוד, הפסקת הפקדות או הגדלת שיעורי הפקדות אנו נדרשים במילוי מסמך הנמקה או בשליחת סיכום שיחה ללקוח, תוך מתן הסבר מלא ליתרונות וחסרונות ביצוע הפעולות המומלצות. על מנת להקל בנושא, להלן טבלה המסכמת את עיקרי הוראות חוזר ההנמקה החדש וסוגי המסמכים הנדרשים בכל אחד מסוגי הפעולות:

בשולי הדברים אבקש לנצל מעמד זה ולקרוא למחוקק, יחד עם רשות שוק ההון ורשות המיסים, להוביל מהלך לתיקון רטרואקטיבי של העוולה שנעשתה בתום לב בכל הנוגע לכפל המס המושת במצב התחיקתי הנוכחי על חלק מתגמולי העובד.

בשנת 2019 פרסמה רשות שוק ההון חוזר לעניין עדכון מערך ההנחות הדמוגרפי בביטוח חיים ועדכון מודל שיפורי תמותה לחברות הביטוח ולקרנות הפנסיה.

במאמר זה, אתאר את הנקודות המרכזיות שעולות מהחוזר ונייר העמדה שפורסם, ההשלכות העיקריות שצפויות  בחסכון ארוך טווח על חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, המבוטחים והעמיתים ומספר נקודות למחשבה.

רקע

חברות הביטוח  וקרנות הפנסיה עושות שימוש בהנחות דמוגרפיות עדכניות ביניהן לוחות התמותה על מנת לקבוע את מקדם הקצבה על בסיסו מומרת יתרת החסכון ערב הפרישה לקצבה חודשית לכל החיים.

חברות הביטוח להבדיל מקרנות הפנסיה הבטיחו לחוסכים שפתחו פוליסות עד 31.12.2012 ולמי שפתח פוליסה לאחר תאריך זה וגילו היה מעל 60 מקדם קצבה  מובטח המוגן מפני שינוי לוחות התמותה והתארכות תוחלות החיים. 

עלות רכישת המקדם המובטח לחוסך באה בדרך כלל לידי ביטוי בדמי ניהול גבוהים יותר מחלופות חסכון אחרות כאשר את הסיכון להתארכות תוחלת החיים נוטלת חברת הביטוח.

זו צריכה להחזיק מספיק עתודות (רזרבות) על מנת שתוכל לעמוד בכל נקודת זמן בהתחייבויותיה כלפי המבוטחים. כאשר על פי הנחיות רשות שוק ההון ההפרשה בגין חלק מהעתודה נדרשת מיידית ואת חלקה ניתן "לבנות" בפריסה לאורך שנים קדימה על בסיס חישוב הרווחיות העתידית שנובעת לחברה מהפוליסה שיכולה לממן את יצירת הרזרבה ( K פקטור)

ברור כי ככל שלפוליסה מקדם מובטח נמוך יותר, העתודות שחברת הביטוח נדרשת להחזיק הינן גבוהות יותר וכי חברות הביטוח מגדל כלל  הראל ופניקס הן החברות עם תיקי הביטוח הישנים הגדולים ביותר ועל כן השפעת שינוי ההנחות הדמוגרפיות לגביהן היא העוצמתית ביותר כפי שיתואר בהרחבה בהמשך.

כאמור , חברת הביטוח נדרשת לבצע עדכון העתודות הן לגבי החוסכים שטרם מימשו את זכאותם לקצבה והן לגבי מקבלי קצבאות קיימים.

נזכיר כי למרבית החברות הגדולות מודלים אקטואריים פנימיים לעניין שיעורי מימוש קצבה, גילאי מימוש, סוגי כספים שמומרים לקצבה או משולמים כהון ומסלולי קצבה נבחרים ועל כן ברירת המחדל שפרסמה רשות שוק ההון בטיוטה לפרמטרים אלו לא תשפיע על המודלים הפנימיים של החברות הגדולות שממילא מעדכנות אותו אחת לכמה שנים על בסיס נתוני האמת בחברה עצמה והשינוי המרכזי העיקרי שישפיע על כל החברות הינו השינוי בלוחות התמותה כפי שיפורט בהמשך.

בקרנות הפנסיה החדשות, להבדיל מחברות הביטוח אין מקדם המרה לקצבה מובטח לעמית החוסך והקרן נדרשת לעדכנו מעת לעת בהתאם לשינויים בלוחות התמותה. המשמעות הינה כי את הסיכון על התארכות תוחלת החיים נוטלים העמיתים עצמם ולא החברה המנהלת של קרן הפנסיה.

לעדכון לוחות התמותה שתי השפעות מרכזיות על החוסכים בקרן הפנסיה :

1. עמית מקבל קצבה – מי שכבר החל לקבל קצבה, הקרן תבצע התאמה לגובה הקצבה החודשית לו בהתאם לשינוי בלוחות התמותה.
2. עמית שטרם החל לקבל קצבה –  מקדם הקצבה העתידי למועד פרישתו יותאם ללוחות התמותה החדשים ואולם בעת עדכון הקצבאות לעמיתים המקבלים קצבה וככל שהקרן תדרש להגדיל את ההתחייבויות שלה למקבלי הקצבאות , תופחת היתרה הצבורה של כלל העמיתים שאינם מקבלים קצבה וזאת במסגרת האיזון הדמוגרפי.

אז מה היה ומה השתנה? אני בעמותה לחקר התמותה?  קצת היסטוריה….

באפריל 2002 פורסם חוזר ביטוח חיים 2002/5 שהגדיר כללים לחישוב העתודה לפוליסות הקצבה וזאת על בסיס לוחות תמותה ושיפורים עתידיים בתמותה התלויים בגיל ומין שהתבססו על מחקר בריטי.

באפריל 2005  ובפברואר 2007 פורסמו חוזרים נוספים בהם הוצגו ראיות לפיהן לוחות התמותה הבסיסיים אינם מספיקים והוצעו לוחות חלופיים לשימוש עד להכנת לוחות תמותה המתבססים על נתונים עדכניים של קרנות הפנסיה תוך עדכון ברירות המחדל לחישוב עתודות לתשלום קצבה בפוליסות ביטוח חיים בהתאמות קלות. 

בנובמבר 2012 פורסם נייר עמדה בנושא בו הוצגו תוצאות הבדיקה של הניסיון הדמוגרפי של קרנות הפנסיה כולל המלצה למערך הנחות מעודכן לרבות בחינת השיפור בתמותה באוכלוסיה בישראל ובעולם ובחינת השלכות אפשריות של תרחישים שונים לשיפור בתמותה.

במרץ 2013 פורסם חוזר שעדכון את ההנחות של חוזר הקצבה.

בשלב זה, התקבלה החלטה ברשות שוק ההון להמשיך ולהתבסס על לוחות התמותה של קרנות הפנסיה גם עבור פוליסות ביטוחי החיים וזאת מאחר ועדיין לא הצטבר מספיק ניסיון בביטוח חיים לצורך יצירת לוחות תמותה מבוססי אוכלוסיית הביטוח וזאת למרות שמחקרים בעולם ובארץ מצביעים על קשר ישיר בין מצב סוציו-אקונומי לאריכות חיים כך שיתכן והתנהגות עמיתי קרנות הפנסיה אינה משקפת בהכרח את התנהגות המבוטחים בפוליסות בחברות הביטוח.

בשנת 2017 כחלק מתהליך חוזר של בחינת ההנחות הדמוגרפיות, אספה רשות שוק ההון מידע נרחב מחברות הביטוח בכל הנוגע לנתוני גמלאים קיימים החל משנת 2008 ועד למחצית הראשונה של שנת 2017. הנתונים נותחו ועובדו כאשר במקביל בוצעה פניה מטעם האקטואר הראשי של רשות שוק ההון לאגודת האקטוארים בישראל לטובת הקמת וועדה מקצועית לעניין חקר התמותה בישראל . זו פרסמה דוח מסכם בתחילת שנת 2018 ובו ניתנו המלצות למודל חדש לשיפורי תמותה אשר אמור להחליף את המודל הקיים. אחת הנקודות המעניינות שעולות בדוח זה היא כי מדינת ישראל הינה מדינת הגירה ויש לכך השפעה ניכרת על תחזיות דמוגרפיות ומדידת שיפורי התמותה. קשה לדעת כיצד גלי העלייה המשמעותיים השפיעו על שינויים בשיעורי התמותה של האוכלוסיה.

רשות שוק ההון יחד עם אקטוארים ממבטח המשנה מיוניק רי הובילו  בשיתוף עם אגודת האקטוארים לפיתוחים נוספים של המודל ולמעשה גיבשו את ההצעה למודל הסופי "מודל משולב" המשלב מספר מאפיינים של המודלים האקטואריים השונים.

מודל זה הורץ שוב לאחרונה יחד עם נתונים עדכניים שנתקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור השנים 2015 ו 2016 והתוצאות היו דומות מאוד לתוצאות הקודמות מה שמחזק בעיני רשות שוק ההון את המודל המוצע לפחות בטווח הקצר.

להלן עיקרי השינויים המוצעים:

חברות ביטוח:

1. ייקור מקדמי הקצבה לגברים בפוליסות החדשות ששווקו מ 01/2013 ואילך למי שטרם מלאו לו 60  והוזלת מקדמי הקצבה לנשים בפוליסות החדשות ששווקו מ 01/2013 ואילך למי שטרם מלאו לו 60 . להלן דוגמאות מרכזיות לעדכון המקדמים בהתאם:

סוגיה מעניינת שעולה היא לגבי נשים מעל גיל 60 המחזיקות בפוליסות מנהלים ששווקו לאחר 01/2013 , האם חברות הביטוח תעדכנה את המקדם המובטח שלהן ותשפר אותו בהתאם לנתונים העדכניים או שמא ידרש מהלך יזום של בעלי הרישיון מול אותם מבוטחים לניוד אקטיבי פנימי או חיצוני לטובת שיפור תנאיהן.

1. הפחתת שיעורי התמותה בגין מבוטחים פעילים שטרם החלו לקבל קצבה חודשית ב 4% – שינוי זה לא עתיד להשפיע משמעותית על חישוב העתודות של חברת הביטוח ותמונת הראי שלו הינו הוזלת תעריפי הספר בביטוחי חיים שארעה לפני מספר חודשים.
2. שיפור שיעורי התמותה של בני זוג בפוליסות בהן בחר המבוטח בהמשך תשלום קצבאות לאחר מקרה פטירה לבן הזוג. ממחקרים של קרנות הפנסיה וממחקרי תמותה שנערכו בעולם עולה נתון מעניין ביותר המצביע על כך ששיעורי התמותה של שארים גבוהה משיעורי התמותה של "מבוטח ראשי".
3. עדכון ההסתברות לקבלת קצבה באפשרויות השונות – ממוצע הניסיון של חברות הביטוח הגדולות מלמד כי חלו שינויים משמעותיים בהעדפות הפרט במסלול הקצבה בו הוא בוחר ערב פרישתו. 

להערכתי שינויים אלו נובעים מתהליך מתמשך של אוריינות ומודעות פיננסית בציבור יחד עם פריחתו של מקצוע מתכנני הפרישה ובחירה מותאמת של מסלול הקצבה למאפייניו וצרכיו של הלקוח במסגרת תכנון הפרישה. להלן טבלה המציגה את השינוי בהנחות ברירת המחדל בהסתברות לקבלת קצבה באפשרויות השונות:

1. שיפור התמותה בחברות הביטוח יתבסס על תרחישי הפנסיה אך יכלול שיעור רצפה לשיעור השיפור בתמותה , כך ששיעור השיפור בתמותה לגברים יהיה לפחות 0.75% בכל שנה עתידית ולפחות 1% לנשים בכל שנה עתידית. המלצה זו הינה לצורך חישוב עתודות הביטוח בלבד ותחייב את חברות הביטוח לבצע הפרשות נוספות וזאת למרות שעל פי המודל של מיוניק רי, שיפורי התמותה יורדים ל 0% בטווח הארוך מאוד.

להלן טבלה המציגה את תוחלת החיים החזויה לפי המודל החדש ושיעור השינוי בתוחלת החיים החזויה בין המודל לשיפורי תמותה לבין המודל החדש:

קרנות פנסיה

כאמור, השינויים בלוחות התמותה ישפיעו הן על מקבלי הקצבאות הקיימים והן על העמיתים הפעילים והלא פעילים שטרם החלו לקבל קצבה.

ההשפעה על העמיתים שטרם החלו לקבל קצבה תבוא לידי ביטוי במסגרת המאזן הדמוגרפי ברבעון שלאחר כניסת טיוטת החוזר לתוקף, אז תידרש החברה המנהלת להגדיל באופן חד את ההתחייבויות שלה כלפי מקבלי הקצבאות מה שיצור גרעון שיושת על כלל העמיתים.

ההשפעה עתידה להיות שלילית יותר בקרנות בהן עתודות מקבלי הקצבאות גדולות יותר (מנורה מבטחים, הראל פנסיה, כלל פנסיה, פניקס פנסיה) וקטנה יותר בקרנות האחרות להן עתודה יחסית קטנה של מקבלי קצבאות אל מול סך עתודות הקרן.

בכל מקרה מחישובים ראשוניים עולה כי השינוי ייצר גרעון בקרנות הגדולות שינוע בין 0.2%-0.5% ומבחינת דירוג הגרעון בין הקרנות, הוא יהיה תמונת ראי לעודף האקטוארי שנוצר בקרנות לפני כשנתיים בעקבות הגדלת שיעור האג"ח המיועד לפנסיונרים ושינוי שיטת חישוב הקצבאות.

להלן טבלה המציגה את שיעור השינוי במקדמי ההמרה לקצבה עבור עמית שיפרוש ב 01/01/2019 בגילאים שונים לפני מסלולי פרישה:

נזכיר כי להבדיל מביטוח, עד כה לא נקבע בקרנות הפנסיה שיעור שיפור מינימלי בלוחות התמותה ועל כן מבחינה זו בלבד, שיעור השינוי במקדם בין מקדם הבסיס הישן למקדם החדש יהיה גבוה יותר בקרנות הפנסיה מאשר בחברות הביטוח.

אז מה יקרה לקצבה החודשית שלי? 

בטבלה הבאה נציג את השינוי הצפוי בשקלים לגברים ונשים מקבלי קצבאות בקרנות הפנסיה  במסלול המבטיח 60% גמלה לבן/בת הזוג וזאת עבור כל 1,000 ₪ קצבה חודשית ברוטו.

דמי ניהול מקצבה והשפעתם על המקדם 

חישובי מקדמי הקצבה בקרנות הפנסיה החדשות מבוססות על גביית דמי ניהול בשיעור של 0.5% לשנה מיתרת החסכון שצבר העמית טרם החל לקבל קצבה חודשית.

במשך שנים, קרנות הפנסיה לא העניקו הטבה בדמי הניהול לפורש (קיימת אף תובענה ייצוגית בנושא) ואולם במכרז האחרון של רשות שוק ההון לבחירת קרנות ברירת המחדל החדשות ( הקרנות הנבחרות), נקבע תנאי לזוכות כי דמי הניהול למקבלי קצבאות לא יעלה על שיעור של 0.3%.

כל הקרנות הנבחרות בחרו לגבות 0.3% ולמיטב ידיעתי נכון להיום אף אחת מקרנות הפנסיה הגדולות שלא נבחרו כקרן ברירת מחדל, לא מעניקה הנחות בדמי הניהול למקבלי קצבאות זקנה.

מהי השפעת ההנחה כאמור על המקדם והאם יכולה לקזז את השפעת השיפור בשיעורי התמותה?

בגדול כל הנחה בשיעור של 0.1% בדמי הניהול למקבלי קצבאות , משפר את מקדם הקצבה בכ 1%! המשמעות הינה כי כבר כיום, ניוד יתרת החסכון ערב קבלת הקצבה לאחת מקרנות ברירת המחדל הנבחרות , תשפר למקבל הקצבה את מקדם הקצבה שלו בכ 2% !

להלן טבלה המציגה את השינוי הצפוי בשקלים לגברים ונשים בני 67 במסלול המבטיח 60% גמלה לבן/בת הזוג וזאת עבור כל 1,000 ₪ קצבה חודשית ברוטו בדמי ניהול שונים:

מהטבלה ניתן ללמוד כי על אף ההערה הצפויה במקדמי הקצבה בקרנות הפנסיה, שימוש מושכל בבחירת הקרן ממנה החוסך יתחיל לקבל את הקצבה החודשית שלו יכולה לקזז ואף לשפר את גובה הקצבה החודשית שלו.

להערכתי, לקרנות הפנסיה הזדמנות עסקית נדירה וקרן הפנסיה הראשונה שתרים את הכפפה ותציע מודל תגמול ראוי לסוכן לניוד כספים לטובת קבלת קצבה מיידית בדמי ניהול אטרקטיביים תגרוף אליה ניוד חיובי משמעותי ביותר למוצר שלמעשה נכון להיום אין בו סיכון לעזיבת הלקוח מאחר וניוד בין מקבלי קצבאות אינו אפשרי.

הסדרי הפנסיה של כל אחד ואחת מכם הם אחד הנכסים הכי חשובים שיש לכם.

רובנו, נוטים משום מה שלא להתעמק בנושא הפנסיוני וכתוצאה מכך לעיתים אנו מוצאים עצמנו ללא הגנה מספקת למשפחה ולעצמנו חלילה במקרה פטירה או נכות ועם חוסר משמעותי בצבירות הפנסיוניות שלנו המיועדות לגיל פרישה.

להלן מספר טיפים חשובים לקראת פגישתכם עם סוכן ביטוח פנסיוני:

טיפים כלליים ודגשים לקראת הפגישה:

1. האם נכון להגדיל את הפקדתי כעובד לתוכניות הפנסיוניות לשיעור המרבי העומד על 7%?  רמז… או שתהנה מהטבת מס בשלב ההפקדה ואם לא אז מדובר בקצבה פטורה ממס (קצבה מוכרת) בשלב משיכתה.
2. האם ניתן ונכון להגדיל את הפקדתי כעובד לקרן השתלמות מעל 2.5%? רמז.. ניתן להגדיל את הפקדת העובד לכל שיעור שיבחר , אומנם חלק זה יהיה חייב במס רווחי הון בעת משיכתו כדין ואולם קיימים יתרונות רבים למהלך זה ביניהם : השקעה בנכסים לא סחירים, השקעה ללא מעבר דרך העו"ש, פטור ממס רווחי הון בקניה ומכירה של נירות ערך, דחיית מס רווחי הון, יצירת נכס פיננסי משמעותי למינוף (תנאי ההלוואות מקרנות ההשתלמות וקופות הגמל אטרקטיביים ביותר) ועוד…
3. מסלול ההשקעה בו מנוהלים כספי החסכון שלי – האם מסלול ההשקעה מותאם לטווח ההשקעה שלי? האם מסלול ההשקעה ממקסם את היתרונות הגלומים בחלק מהמוצרים לעניין פטור ממס רווחי הון ובהתחשב בסך ההשקעות הפיננסיות שלי?
4. דמי הניהול – האם ניתן לשפר את דמי הניהול שלי במוצרים השונים? נזכיר כי תקנות הניוד מאפשרות מעבר בין אותם סוגי תוכניות  (פנסיה לפנסיה, השתלמות להשתלמות) ובדר"כ גם בין סוגים שונים של תוכניות (מנהלים לפנסיה) ללא מס , ללא קנסות ובדר"כ ללא פגיעה בסטאטוס המיסוי של הכסף שנחסך.
5. התאמת המוצרים הפנסיוניים בהם אני חוסך – האם ביטוח המנהלים שלי הינו מוצר מועדף שאני חייב לשמור עליו או אולי מוצר שכדאיות החסכון בו אינה גבוהה אל מול חלופות אחרות?
6. סכומי ביטוח – האם אני בתת ביטוח או אולי בעודף ביטוח בהתחשב בצרכים האישיים שלי ומצבי המשפחתי? האם עלויות הביטוח שאני משלם טובות או שניתן לשפרן?
7. ביטוח בריאות – בדיקת עלויות הביטוח והכיסויים.
8. האם התוכניות הפנסיוניות של בן/בת הזוג שלי רלוונטיים לקבלת ההחלטות שלי? פיזור סיכונים……
9. האם כדי לפצל בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה
10. האם צריך להקטין את הגובה הכיסוי לאובדן כושר בקרן הפנסיה על סמך האובדן כושר שהמעסיק שלי רוכש בחברת ביטוח?

בקצרה על מכשירי החסכון בעולם הפנסיוני

קרן פנסיה מקיפה:

ישנן 9 קרנות פנסיה מקיפות חדשות במדינת ישראל. כל הקרנות נהנות מהקצאת אג"ח מיועד של המדינה המעניקות ריבית מובטחת בשיעור של 4.86% בגין 30% מהצבירות של החוסכים ואולם בעקבות רפורמה של משרד האוצר שיעור האג"ח לחוסכים ילך ויפחת עם השנים…..

בהתאם, המדינה מגבילה את כמות הכסף שניתן להעביר מדי חודש לקרן הפנסיה עד לסכום של כ 4,212 ₪ לחודש (נכון לשנת 2019)

קרן הפנסיה הינה בהגדרתה קרן הדדית כלומר כל עמיתי הקרן משתתפים באיזון האקטוארי של סך נכסי הקרן אל מול סך התחייבויות הקרן ובהתאם יתכן עודף אקטוארי שיגדיל את צבירות העמיתים בקרן או גרעון אקטוארי שיקטין את צבירות העמיתים בקרן. בנוסף זכויות וחובות עמיתי הקרן מוגדרים באמצעות תקנון שניתן לשינוי בכל עת . בדרך כלל השינויים אינם חלים רטרואקטיבית.

בקרן הפנסיה המקיפה קיימים באופן מובנה גם כיסויים ביטוחיים למקרה נכות ופטירה. עלות הכיסויים הביטוחיים בקרן הפנסיה זולה מאוד ( בגלל שקרן הפנסיה הינה הדדית). הביטוח למקרה פטירה בקרן הפנסיה נקרא פנסיית שארים והוא מבטיח פנסיה לבן/בת הזוג לכל ימי חייו ולילדים עד גיל 21. הביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה בקרן הפנסיה נקרא פנסיית נכות והוא מבטיח קצבה חודשית בשיעור של עד 75% מהשכר המבוטח בקרן וכן את המשך תשלומי העובד והמעביד לקרן הפנסיה ע"ח קרן הפנסיה.

נדגיש כי הגדרת הנכות בקרן הפנסיה הינה  היכולת לעבוד בעיסוק האחרון או בעיסוק אחר בהתאם להכשרתו, השכלתו וניסיונו של המבוטח ולעיתים נדרש לשפר את ההגדרה באמצעות רכישת כיסוי "מטריה" בחברת ביטוח כך שההגדרה תתאים לעיסוק האחרון של המבוטח בלבד.

קרן פנסיה כללית:

קרן הפנסיה כללית דומה מאוד במאפייניה לקרן פנסיה מקיפה חדשה למעט העובדה כי היא לא זכאית להקצאת אג"ח מיועד מהמדינה וכל הצבירות של העמיתים בקרן מושקעות בשוק ההון ללא הבטחת תשואה מינימאלית. בהתאם כמות הכסף שניתן להעביר מדי חודש לקרן אינה מוגבלת בסכום מסויים.

במרבית הקרנות הכלליות קיימים כיסויים למקרה נכות ופטירה ואף ניתן לבחור במסלול לזקנה בלבד בו החוסך אינו רוכש כיסויים ביטוחיים בכלל וכל הכסף שמועבר מדי חודש לאחר ניכוי דמי ניהול נחסך למטרת קצבת זקנה.

ביטוח מנהלים

פוליסות ביטוחי מנהלים החלו עוד בשנות ה – 50. אין ספק שקופירייטר אדיר המציא את השם הזה ואולם אם נתעלם לרגע מההילה סביב השם של המוצר , נאמר כי ניתן לחלק את ביטוחי המנהלים לכמה סוגים:

1. פוליסות מסוג קצבה שנפתחו עד 06/2001 –  בעיקרון מדובר במוצר שלא ניתן להשיג יותר כיום מאחר ויש בו הבטחה לקבלת קצבה חודשית המבוססת על לוחות תמותה שהיו ידועים בעבר… מאחר ותוחלות החיים מתארכות , יש חשיבות אדירה לפוליסה המבטיחה מראש את מקדם ההמרה לקצבה של החוסך ומגנה עליו מפני התארכות תוחלת חיים. מהו מקדם המרה לקצבה? זהו בעצם מספר החודשים שחברת הביטוח מניחה שהחוסך יחיה (בממוצע), ככל שהמקדם נמוך יותר גובה הקצבה החודשית תהיה גבוהה יותר מאחר וערב הפרישה מחלקים את יתרת החסכון הצבור במקדם ההמרה לקצבה וכך מגיעים לגובה הקצבה החודשית.
2. פוליסות מסוג קצבה שנפתחו מ 07/2001 ועד 12/2012 – גם בפוליסות אלו יש מקדם קצבה מובטח המגן מפני התארכות תוחלת החיים ואולם הוא כבר מבוסס על לוחות תמותה עדכניים והוא הרבה פחות אטרקטיבי מאשר המקדם בפוליסות ותיקות ובדר"כ גם בהשוואה למקדם הקצבה (הלא מובטח) בקרן הפנסיה. במסגרת הפגישה נבחן את כדאיות הותרת החסכון במוצר זה אל מול חלופות אחרות בהתחשב בדמי הניהול המשפיעים את יתרת החסכון הצבור בתום תקופה ובשיקולים נוספים.
3. פוליסות מסוג קצבה שנפתחו מ 01/2013 (למי שטרם מלאו לו 60) – בפוליסות אלו מקדם הקצבה אינו מובטח עוד אלא רק בהגיעו של החוסך לגיל 60 לפחות .במסגרת הפגישה נבחן את כדאיות הותרת החסכון במוצר זה אל מול חלופות אחרות בהתחשב בדמי הניהול המשפיעים את יתרת החסכון הצבור בתום תקופה ובשיקולים נוספים.
4. פוליסות מסוג הון שנפתחו עד 12/07 – פוליסות שהצבירה בהן (עד 12/2007) מיועדת למשיכה כסכום חד פעמי פטור ממס החל מגיל 60. במסגרת הפגישה נבחן את כדאיות המשך ניהול החסכון בפוליסות אלו אל מול חלופות אחרות כמו קופות גמל.

בכל פוליסות המנהלים ניתן לרכוש כיסוי חד פעמי למקרה פטירה ( לעיתים גם כיסוי עם פיצוי חודשי) וכיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה עם הגדרות ספציפיות המותאמות לעיסוקו של המבוטח.

פוליסת הביטוח הינה חוזה בין חברת הביטוח למבוטח ותנאיו אינם ניתנים לשינוי, בטח לא לרעה.

קופות גמל

מוצר חסכון בלבד שאינו מכיל כיסויים ביטוחיים.

עד 12/07 כל החסכון שנצבר בקופות הגמל מיועד למשיכה כסכום חד פעמי פטור ממס (בהתאם לתקנות קופ"ג), החל מ 01/08 ובעקבות תיקון 3 לחוק השירותים הפיננסים, כל ההפקדות החדשות מיועדות לחסכון למטרת קצבה בלבד.

נדגיש כי במסגרת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, נקבעו כללים אשר בהתקיים יכול החוסך בגיל הפרישה למשוך חלק מכספי החסכון הפנסיוני שלו כסכום חד פעמי פטור ממס ולא כקצבה חודשית וזאת לאחר שהחל לקבל קצבה מינימאלית מהמוצרים הפנסיוניים שלו ( כ 4,500 ₪ לחודש).

קרן השתלמות

קרן השתלמות הינה מוצר החסכון היחידי הפטור ממס רווחי הון כל עוד ההפקדות הינן בשיעור של עד 7.5% חלק מעסיק ועד 2.5% חלק עובד ומשכר של עד 15,712 ₪ לחודש.

הפטור ממס הינו בעת משיכה כדין לאחר 6 שנות ותק לפחות ( או  3 שנים אם החוסך הגיע לגיל פרישה).

ניתן להשתמש בכסף לכל מטרה שהיא ואולם כדאי לשקול לראות מלכתחילה את החסכון בקרן ההשתלמות כחסכון פנסיוני לעת פרישה כך שמעבר לצבירת קצבה חודשית מהתוכניות הפנסיוניות שלנו יהיה לנו גם סכום חד פעמי שיעמוד לרשותנו בפרישה.

ברוקר סוכנות לביטוח הוקמה על ידי שלושה בכירים שפרשו מכלל חברה לביטוח: אבי רוזנבאום – מנכ"ל כלל פנסיה וגמל ומשנה למנכ"ל ,יעקב (צ'יקו) זכריה – מנהל חטיבת הסוכנים ומשנה למנכ"ל וניר עובדיה – סמנכ"ל בכיר מנהל מערך עסקים ישירים  .

סוכני ברוקר מזמינים אתכם לצור עמם קשר לטובת תיאום פגישה למקסום הסדרי הפנסיה שלכם. במסגרת הפגישה נברר את מאפייניכם וצרכיכם האישיים ונתאים את החסכונות הפנסיוניים שלכם ואת הכיסויים הביטוחיים שלכם למצבכם.

לפרטים נוספים ולתיאום פגישה לחץ כאן